בית » ליאם-ניסן
"אני מנסה להיות קשה לפעמים. הילדים שלי רואים ממש דרכו. אני משחק. זה תמיד 'כשאני אומר שתחזור בגיל 11 זה אומר 11 ולא 11.15. אתה שומע אותי!?' ואז 'כן אבא'."
"אני צריך לעשות לתפקיד שלי להיות זהיר עם המשפחה שלי."
"עשיתי אמנם לא קראתי מעמוד 1 לדף 187 אבל קראתי נתחים ממנו. עשיתי קצת מדעים כשהייתי באוניברסיטה, כך שהצלחתי להבין את הגרפים והתרשימים של העוגה ודברים כאלה. זה היה יבש במיוחד."
"משחק הוא ממריץ. אבל אני לא מנתח את זה יותר מדי. זה כמו כלב שמריח איפה שהוא הולך לעשות את השירותים שלו בבוקר."
"לכל שחקן או שחקנית מצליחים ישנם אינספור מספרים שלא מגיעים. שם המשחק הוא דחייה. אתה הולך לאודישן ואומרים לך שאתה גבוה מדי או שאתה אירי מדי או שהאף שלך לא ממש בסדר. אתה נדחה בגלל ההשכלה שלך, אתה נדחה בגלל זה או אחר וזה ממש קשה."
"כל קלישאה אודות ילדים נכונה שהם גדלים כל כך מהר שאתה ממצמץ והם נעלמים ואתה צריך לבלות איתם את הזמן עכשיו. אבל זו שמחה."
"לפני 'רשימת שינדלר' לא הייתי מאמין שלסרטים יש כוח רב לשינוי חברתי."
"למען האמת אני מפחד למוות מטיולי רכבת הרים."
"עשיתי כמה סרטי flimflam אבל לא הבנתי יותר מה זה להיות שחקן."
"אני לא חושב שאני מצחיק."
"אני כן מאמין שבסוף הלילה כשאתה עם המשפחה שלך הדמות נתלתה על הדלת כמו מעיל והיא שם כדי לקחת אותה למחרת בבוקר."
"זה מצחיק אבל אתה מגיע לתקופה בחיים שלך שבה אתה חושב שיש לך את כל החברים שיהיו לך אי פעם."
"הגעתי למים מאוחר. למדתי לשחות בגיל 20."
"אכן אני רואה בתמיכה המתמשכת שקיבלתי לאורך השנים מכל שכבות הקהילה בבלימנה כהכרה מספקת ביותר לכל הצלחה שהשגתי כשחקן."
"זו שמחה מתמשכת להיות אבא."
"אני כל כך נגע שזרים לגמרי ישלחו לי תסריט וביקש ממני להיות בסרט שלהם. זה עדיין מדהים אותי – ולפעמים גם עבור הרבה כסף."
"עם כל הפלא והיופי של הטבע הוא גם עוין ובלתי צפוי."
"הייתי מתאגרף בסדר, לא הייתי נהדר הייתי בסדר, אבל אהבתי את המשמעת להתכנס בכל יום שני, יום רביעי ושישי, בדרך כלל אחר הצהריים בשבת עם חבורה שלמה של בני זוג, ולהתאמן מאוד קשה במשך כשעתיים וחצי."
"אבל בואו נגיד שאני אירית. גדלתי בשנות החמישים. לדת אגרוף ברזל הדוק מאוד."
"אני מושך לעבר נשים."
"באיזה בוקר אתה מתעורר וחושב ג'יי אני נראה נאה היום. בימים אחרים אני חושב מה אני עושה בסרטים? אני רוצה לחזור לאירלנד ולנסוע במלגזה."
"חשבתי טוב כמובן שקינסי העריץ לחלוטין את ההוראה. הוא היה מורה נפלא. אז הילדים האלה ממש נתנו לי השראה. אז זה היה רמז אליו תליתי. הוא אהב אנשים צעירים שהוא ממש אהב אותם. והוא אהב ללמד אותם ולנסות לעזור להם."
"אני בהחלט שם לב לחיוניות בבלפסט שלא הייתה שם בשנות השבעים. אז התנהלה מלחמה. עכשיו יש מנופים בכל מקום. באמת יש תחושה של התחדשות ותקווה."
"אבל היה לי מזל גדול מאוד וזו הייתה קריאת השכמה באשר לאופנועים. מעולם לא פלירטטתי עם מוות על האופניים אבל עכשיו אני משוכנע לחלוטין שהם מכונות מוות."
